מחקר חדש שפורסם בכתב העת Neurology מגלה כי שתייה כבדה עלולה להקדים שבץ מוחי (דימומי) בכעשור: שתיינים כבדים לקו בדימום מוחי בגיל ממוצע של 64, לעומת 75 בקרב מי שצרכו פחות אלכוהול. מעבר לכך, נמצא כי הדימומים אצלם היו חמורים יותר, והם הראו גם יותר סימנים לנזק מצטבר בכלי הדם הקטנים במוח – ממצאים שמעלים את הסיכון לדמנציה.
על פי המחקר, אנשים ששתו באופן קבוע שלוש מנות אלכוהול או יותר ביום היו בסיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי, סוג קטלני של שבץ הנגרם מדימום במוח. אצל אותם שתיינים כבדים, הדימום לא רק הופיע בגיל צעיר בהרבה, אלא גם התבטא בעוצמה גבוהה יותר בהשוואה למי ששתו פחות.
"כיום שבץ הוא הסיבה הראשונה לנכות מעל גיל 50"
המחקר בחן 1,600 מבוגרים בגיל ממוצע של 75, שאושפזו בעקבות דימום תוך-מוחי. החוקרים הגדירו שתיינים כבדים כאנשים שצרכו שלוש מנות אלכוהול או יותר ביום. על פי הנתונים, שתיינים כבדים לקו בשבץ בגיל צעיר בהרבה: גיל ממוצע של 64 לעומת 75 בקרב מי ששתו פחות אלכוהול. הדימומים שלהם היו גם נרחבים יותר – גדולים בכ-70% בממוצע.
בדיקות רפואיות שנערכו בעת האשפוז הראו כי אצל שתיינים כבדים נמצאו ספירת טסיות נמוכה יותר ולחץ דם גבוה יותר, נתונים שעשויים להשפיע על חומרת הדימום ועל תהליך ההחלמה.
ד"ר רוני אייכלצילום: שערי צדקד"ר רוני אייכל, מנהל מחלקת נוירולוגיה ומומחה לשבץ מוחי במרכז הרפואי שערי צדק, מסביר כי שבץ מוחי הפך לאחד מגורמי התחלואה המרכזיים בעולם בקרב אנשים מעל גיל 50. "שבץ הוא כיום הסיבה הראשונה לנכות מעל גיל 50, ובתחום התמותה הוא עלה מהמקום השלישי למקום השני. זו תופעה משמעותית שמשפיעה על בריאות הציבור ועל מערכת הבריאות כולה".
לדבריו, גורמי הסיכון המוכרים לשבץ מוחי כוללים יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר, רמות שומנים גבוהות בדם, חוסר פעילות גופנית ועישון. "אבל – וזו הנקודה שהמחקר החדש מדגיש – שתיית אלכוהול מופרזת היא גורם סיכון משמעותי בפני עצמו".
"המצב בישראל השתנה, אנחנו שותים יותר"
ד"ר אייכל מציין כי על פי ממצאי המחקר, אנשים ששותים אלכוהול בכמות גבוהה וקבועה חווים שבץ מוחי בממוצע עשור מוקדם יותר. "הסיכון לשבץ גבוה הרבה יותר כאשר קיימת שתייה מרובה ומתמשכת", הוא אומר. "באופן כללי, שתיית אלכוהול קבועה מעלה את הסיכון לא רק לשבץ ולפגיעה בכלי הדם, אלא גם לסרטן ולמחלות נוספות".
לדבריו, גם תפיסות העבר לגבי שתייה "מתונה" כבר אינן תקפות: "פעם חשבו שכוס יין ביום היא בגדר המלצה ואולי אף בריאה. היום הגישה השתנתה – אנחנו לא ממליצים גם על זה. אם בכלל, אז כוס יין בשבוע, לא יותר. שתייה יומיומית מעלה משמעותית את הסיכון למגוון מחלות".
2 צפייה בגלריה
בנוסף לסיכון לשבץ, נמצא כי שתיינים כבדים נטו יותר להציג פגיעה בכלי הדם הזעירים במוח
(צילום: shutterstock)
הוא מוסיף כי גם בישראל חלה בשנים האחרונות עלייה בצריכת האלכוהול. "בעבר לא נחשבנו למדינה ששותה הרבה, אבל המצב השתנה. היום שותים יותר, ובכמויות גדולות יותר. הנגישות גבוהה יותר, והתרבות מעודדת שתייה. יש לכך השלכות בריאותיות וחברתיות ברורות".
לדבריו, יש צורך במאמץ מערכתי: "חשוב להגביר את החינוך ולהפחית את השימוש באלכוהול. זו התערבות חיונית לבריאות הציבור".
בנוסף לסיכון המיידי לשבץ, החוקרים מצאו כי שתיינים כבדים נטו יותר להציג סימנים של מחלת כלי דם מוחיים קטנים – פגיעה בכלי הדם הזעירים במוח, הנחשבת גורם משמעותי לסיכון לדמנציה ולהידרדרות קוגניטיבית.
"ממצאים אלה מצביעים על כך ששתייה כבדה לא רק מגבירה את חומרת השבץ ההמורגי, אלא עשויה גם להאיץ נזק ארוך-טווח לכלי הדם הקטנים במוח", אמר ל-euronews ד"ר אדיפ גורול, אחד ממחברי המחקר ונוירולוג המתמחה בשבץ מאוניברסיטת הרווארד.
חשוב לציין כי למחקר מספר מגבלות: הוא בחן את מצב המטופלים בנקודת זמן אחת בלבד, ללא מעקב ארוך-טווח; לחוקרים לא הייתה תמונה מלאה לגבי צריכת האלכוהול לאורך החיים; וחלק מהמשתתפים ייתכן שדיווחו באופן לא מדויק על הרגלי השתייה שלהם. למרות זאת, החוקרים מציינים כי הממצאים מצביעים על כך שהפחתת שתיית אלכוהול עשויה לתרום להזדקנות בריאה יותר ולשמירה על בריאות המוח.
